החלטה בתיק פר"ק 2308/08

לפניי עמדת המנהלים המיוחדים ובקשה לקיים דיון בהסדר שהוצע לנושים ונדחה בהחלטתי מיום 27.8.13.

ביום 27.8.13 דחיתי את ההצעה להסדר פשרה שהגישו המנהלים המיוחדים, לאור מעמדה של פז כנושה מובטחת במסגרת ההסדר. קבעתי בסיום ההחלטה (בעמ' 25) את הדברים הבאים:

"במקרה זה, תומכים גם שיקולים אלו [של הגינות, תום לב, סבירות ושוויון] בכך שההסדר לא יאושר אלא אם הנושים יהיו ערים לטיבה וטבעה של העסקה המיוחדת שנערכה בין פז לחושינסקי. במקרה זה אין מדובר בנושה מובטח "טיפוסי" שהעמיד אשראי כנגד בטוחה, אלא בבעלת מניות שליטה [פז] שהפכה, בעסקה סיבובית, לנושה מובטחת...."

בהמשך הוריתי למנהלים המיוחדים לחלק לנושים על פי סדר הנשייה את כל הסכום לחלוקה למעט הסכום הנומינלי בתביעת החוב של פז (13 מיליון ש"ח). עוד קבעתי כי לאחר החלוקה רשאים המנהלים המיוחדים לפעול באחת משתי דרכים (עמ' 27 להחלטה):

"הראשונה, לחזור ולהציע לנושים, בין ההסדר נשוא החלטה זו ובין כל הסדר אחר. ככל שבמסגרת ההסדר המוצע תקבל פז חלק מהחוב כנושה מובטחת או כנושה רגילה, יפרטו המנהלים המיוחדים את כל השיקולים שעמדו ביסוד ההסדר עם פז, כך שהנושים יוכלו לשקול האם מדובר בהסדר סביר בנסיבות העניין. כמובן שבמקרה כזה המנהלים המיוחדים יעבירו את נוסח ההסדר וההזמנה לאסיפות נושים לאישור בית המשפט. אם הנושים בידיעת השיקולים, הסיכונים והסיכויים יסכימו להסדר שהוצע, יובא שוב ההסדר לאישור בית המשפט.

לחלופין, יכריעו המנהלים המיוחדים בתביעת החוב של פז"

היינו, אפשרתי למנהלים המיוחדים, לאחר החלטתי ולאחר החלוקה שבוצעה, לחזור לנושים ולבקש אישור ההסדר לפיו פז תישאר נושה מובטחת בסכום של 8 מיליון ש"ח; לגבש הסדר חילופי; או  להודיע כי יכריעו בתביעת החוב של פז.

היום (לאחר דחיות) התקבלה עמדת המנהלים המיוחדים, החוזרת בעיקרה על כך כי לא הצליחו לשפר את ההסדר מול פז וכי הכרעה בתביעת החוב עלולה לארוך שנים.

בסיום ההודעה מבקשים המנהלים המיוחדים כי:

"בנסיבות אלו מוצע כי, בטרם יתן בית המשפט את החלטתו יקבע דיון במועד קרוב במעמד הצדדים ובמעמד נציגים מוסמכים של חברת פז להכרעה בשאלת הסדר הנושים"

בקשה זו אינה ברורה לי כלל ועיקר. הבקשה להסדר נושים נדונה והוכרעה, לאחר שמיעת הצדדים בעל פה ובכתב, ובהחלטתי מיום 27.8.13 קבעתי במפורש כי אני דוחה את הבקשה לאישור הסדר הנושים. בעמ' 26 להחלטה קבעתי כי: " לאור כל האמור, לא מצאתי לנכון לאשר את ההסדר המוצע" ובהמשך כי: " הסדר הנושים אינו מאושר".

ככל שהמנהלים המיוחדים רצו לבחור באופציה הראשונה של פניה לנושים תוך הצעת הסדר בו פז מקבלת כנושה מובטחת שוב 8 מיליון ש"ח, היה עליהם להודיע לבית המשפט כי בכוונתם לפנות לנושים, לאחר החלוקה, ולאור האמור בהחלטתי מיום 27.8.13, לשוב ולהציע לנושים הסדר כאמור. כפי שקבעתי בהחלטתי, לו היו בוחרים המנהלים המיוחדים באפשרות זו, היה עליהם להבהיר לנושים את השיקולים שעמדו ביסוד הצעה חוזרת זו. הדבר ברור לחלוטין מהחלטתי האמורה, לאחר שקבעתי כי ההסדר שהוצע לא יאושר, כיוון, שכאמור, הנושים לא היו ערים לשיקולים ולהליכים שעמדו ביסוד ההסכם ולפיו פז קיבלה, בעסקה סיבובית, מעמד של נושה מובטחת ע"ס 8 מיליון ש"ח.

כלומר אפשרתי למנהלים המיוחדים לפתוח בהליך להסדר נושים חדש לאחר שההסדר שהוצע נדון הוכרע ונדחה, או להכריע בתביעת החוב. לא הייתה כל אפשרות של קיום דיון בבית המשפט בהסדר המקורי, או לעניין זה, בכל הסדר שהוא.

הנושים הם אלו שצריכים להחליט ולהכריע, כאשר, לאור החלטתי הקודמת, כל הנתונים עומדים לפניהם. כיון שהמנהלים לא הודיעו על רצונם להפנות הסדר נוסף להכרעת הנושים, אני מורה להם לפעול לקבלת החלטה בהכרעת החוב.

לעניין זה אחזור ואציין, כי הליך הפירוק החל בשנת 2008. תביעת החוב של פז הוגשה כבר ביום 18.1.09, לפני קרוב לארבע שנים. בכל הדיונים שהתקיימו בהליך זה, הבהירו המנהלים המיוחדים כי ערכו חקירות ואספו את כל החומר בעניין פז. לאור האמור אני סבורה כי אל למנהלים המיוחדים לחזור על ה"חשש" או ה"איום" המופיע בסעיף 5 לתגובתם לפיו: " ללא הסכם פשרה לא ניתן בשלב זה לחלק כל דיבידנד לנושים הבלתי מובטחים, ויש להמתין עד תום הברור המשפטי מול חברת פז שיכול ויתארך שנים ".

שכן, ההליך הראשון הוא הכרעת המנהלים המיוחדים בתביעת החוב. זה תפקידם. כשהתמנו לתפקיד הם היו ערים להיקף החומר. הם אף קיבלו שכ"ט חלקי. מאז חלפו חמש שנים בהם, לפי דבריהם שלהם, ערכו חקירות מקיפות בעניין עסקת פז. כך, למשל, בפרוטוקול דיון מיום 28.10.09, כמעט שנה לאחר הגשת תביעת החוב של פז, בדיון שהתקיים ציין עו"ד ברגרזון כי: " התחלנו הליך של חקירות. הליך זה התנהל באינטנסיביות והוא נמצא לפני סיומו ". בהמשך, ב יום 23.11.09 הודיעו המנהלים המיוחדים, כי לא הגיעו להסדר עם חברת פז, ניתן צו קבוע לפירוק החברה והם מונו למנהלים מיוחדים.

חלפה עוד שנה, ובדיון מיום 20.1.11, שנתיים לאחר הגשת תביעת החוב של פז, ציין עו"ד דולב, ב"כ המנהלים המיוחדים כי: " בתיק העיקרי הושלמו החקירות ואנו בשלב הממצאים ".  בדצמבר אותה שנה (בחלוף 11 חודשים) ביום 21.12.11 הגישו בעלי התפקיד (כונס  הנכסים והמנהלים המיוחדים) בקשה לאשר להם שכר טרחה בגין פעולותיהם עד לאותו מועד. בבקשה ציינו כי: " מאז קריסת החברה בחודש אוגוסט 2008 חלפו 3 שנים בהם פעלו בעלי התפקיד ללא לאות על מנת להבטיח את השאת התמורה שתחולק לנושי החברה ". בהמשך, בסעיף 20 לבקשה, ציינו: " במקביל [להכרעה בתביעות החוב" פעלו בעלי התפקיד הן במישור החקירתי והן במישור של ניהול משא ומתן עם הנושה הגדולה, חברת פז, על מנת לגבש עימה מתווה שיאפשר גיבוש הסדר נושים מיטבי בחברה ".

ואכן, ולאחר שהתקבלה עמדת הכנ"ר שתמכה בבקשה, ביום 2.9.12, אושר לבעלי התפקיד שכ"ט בגובה מיליון ש"ח (שיתחלק ביניהם).

בהמשך,  ביום 15.11.12 בדיון בערעור על הכרעת החוב של חושינסקי ז"ל ואלעד (שרכשו את החברה מפז) ציין בדיון עו"ד לנדרמן, בשל המנהלים המיוחדים (עמ' 2 פרוטוקול, ש' 18) כי: " המפרקים חקרו את פז וביצעו את כל החקירות והגיעו להסדר שפז מקבלת 8 מיליון ש"ח במקום 13.5 מיליון ש"ח " (לפי הסכם הלוואה ושיעבוד בין פז לחושינסקי ז"ל). בהמשך הוסיף וציין (עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 22), כי נערכו כל החקירות לכל מי שהייתה לו נגיעה לעניין, ורק לאור הממצאים מאותן חקירות הגיעו להסדר החוב.